?האם תכנון מערכות סולאריות הוא עתיד האנרגיה בארץ ובעולם
בהערכה זהירה, ניתן לומר כי סביר מאד להניח שהטכנולוגיה שלנו צועדת לכיוון הזה דווקא. מזה מספר עשרות שנים, העולם שלנו צועד לכיוון מציאת חלופות בנות-קיימא למקורות האנרגיה העכשוויים, שלא רק נחשבים למזהמים וללא ידידותיים לסביבה, אלא גם, למתכלים במהירות רבה. תכנון מערכות סולאריות צבר תאוצה רבה בעשורים האחרונים, וימשיך, כנראה להתפתח בכיוון זה, כשהוא מותיר את החלופות האחרות מאחור, בעיקר בשל הקלות היחסית בה ניתן ליישם את השימוש בשמש כמקור האנרגיה
?אילו עוד מקורות אנרגיה קיימים
למעשה, למרות שהטכנולוגיה כיום מנסה להפיק אנרגיה מכל מקור אפשרי: מהרוח, מהגאות והשפל, מצמחים וכד', חלק גדול מהמדינות שטופות השמש והחמות, כבר אימצו לעצמן את האנרגיה הסולארית כמקור האנרגיה החלופית המועדף עליהן, אבל, לא רק מדינות חמות נמנות עם המאמצות המוקדמות של האנרגיה הסולארית, אלא גם מדינות מודרניות שאינן שטופות שמש, אבל קיימת באוכלוסייתן מודעות לפגיעה באיכות הסביבה (כמו גרמניה או שוויץ, למשל), אף הן קפצו בשמחה על האופציה לצמצם את הפגיעה בסביבה על ידי שימוש במערכות סולאריות להפקת חשמל
תראו לי שזה עובד
הדוגמה המובהקת ביותר לאימוץ מסיבי של השיטה הסולארית היא העיר פרייבורג בגרמניה, המשמש מודל ומופת לעיר ירוקה עבור הרבה ערים אחרות ברחבי העולם. באופן פרדוקסאלי למדי, דווקא פרייבורג, העיר הישנה, הפכה, באמצעות פרויקט ריזלפלד (Rieselfeld) ופרויקטים סביבתיים אחרים למופת לאורבניות בת-קיימא, כאשר המפעלים בפארקים התעשייתיים-לשעבר שלה הפכו למפעלים המייצרים ומפיקים אנרגיה סולארית עצמאית. במקביל לאלה, גגותיהם של בתים רבים בעיר מכוסים בפאנלים הפוטו-וולטאיים, אשר מאפשרים לגרים בהם לייצר את החשמל שלהם בעצמם ועבור עצמם
?ומה אצלנו, בישראל
נכון, אנחנו עדיין איננו מתקדמים כמו גרמניה באימוץ מסיבי של המערכות הסולאריות, אבל, בתור המדינה שהכירה לעולם את דודי השמש, היה מצופה שנדע להעריך את המשאב הזמין והחינמי שמצוי אצלנו בשפע. המודעות בישראל לנושא גדלה באופן מתמיד, בעיקר בשל החשיפה הרבה שמקבל הנושא, וניתן כבר לראות יותר מ"ניצני" יוזמה וסנוניות ראשונות של חוות סולאריות, אבל, עד לעצמאות מוחלטת ממערכת החשמל, כנראה שיש לנו עוד כברת דרך רצינית לעבור
