מערכות בקרה ידנית – מערכות אלו אינן מסוגלות לתפקד ללא אדם שיניע אותן לפעולה. הן אינן עצמאיות, ועל מנת לתפעל אותן יש בדרך כלל צורך בהכשרה מיוחדת. הבעייתיות העיקרית במערכת זו נובעת בשל הגורם האנושי שאחראי כידוע לתאונות רבות.
מערכות בקרה אוטומטית – במערכות אלו יש אמנם צורך שההפעלה הראשונית תיעשה בידי אדם, אך בהמשך פועלת המערכת לבד ללא צורך בהתערבות. על פי עקרון זה עובדים למשל מכשירי חשמל ביתיים רבים, כגון מדיח כלים ומייבש כביסה.
מערכות בקרה בחוג סגור – במערכות אלו קיים משתנה מבוקר שעל פיו מופעלת התוכנית. על כן, יש צורך בבדיקה רציפה של ערך המשתנה המבוקר ובבחינת ההתאמה שלו מול הערך שהוגדר. כפי שמשתמע מהדברים, במערכות בקרה בחוג סגור קיימת גם אפשרות לתקן את ערך המשתנה על מנת להשיג את התוצאה הרצויה. דוגמה למערכת בקרה בחוג סגור היא מערכת בקרת הטמפרטורות במקרר שכוללת תרמוסטט המקבל פידבק מהסביבה, ודואג לשמירה של טמפרטורה מתאימה.
מערכת בקרה בחוג פתוח – בניגוד למערכות בקרה בחוג סגור, במערכות בקרה בחוג פתוח לא מוגדר מראש משתנה מבוקר. במערכת זו לא קיים משוב, והתוכנית שנקבעה ממשיכה לפעול ללא תלות בערך המשתנה. מערכות שכאלו הן אמנם פשוטות וזולות יותר, אך רמת הדיוק שלהן נמוכה הרבה יותר. מערכת שכזו אינו מודדת את התוצאה המתקבלת ועל כן עלולה להיות יעילה פחות. דוגמה למערכת שכזאת היא למשל מערכת ממטרות שעשויה להמשיך ולפעול גם כאשר יורד גשם, ולעומת זאת להפסיק את ההשקיה בימים חמים שבהם נדרשת כמות מים רבה יותר. דוגמה נוספת למערכת בקרה פתוחה היא תנור המיקרוגל שמחמם את המזון על פי הגדרה של זמן או מידת חום, אך לא קיימת בדיקה של טמפרטורת האוכל המוגש.
בקרה דו-מצבית – מערכת בקרה זו פועלת בשני מצבים – ON ו-OFF. זהו הערך היחיד הקובע את פעולתה. מערכת זו מותקנת בבקרים סטנדרטיים ובמחשבים.
בקרה רב-מצבית – כשמה כן היא, במערכת זו קיימת אפשרות לקיומם של יותר משני מצבים, ובדרך כלל נעשה בה שימוש בבקרת חוג פתוח, כאשר קיים גורם אנושי מפקח.
בקרה רציפה – במקרים של בקרה רציפה יימדד ערך המשתנה בהתאם לערך הרצוי שהוגדר, ויהיה צורך בתיקון רציף על מנת להשיג את התוצאה הרצויה.
הבחירה במערכת הבקרה המתאימה, משתנה כמובן בהתאם לדרישות המערכתיות ולצרכים שהוגדרו מראש.
